ברטנורא על משנה שביעית א׳:א׳

1 עַד אֵימָתַי חוֹרְשִׁים בִּשְׂדֵה הָאִילָן. לְקַמָּן מְפָרֵשׁ אֵיזֶהוּ שְׂדֵה אִילָן:

2 עֶרֶב שְׁבִיעִית. שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף מִשָּׁנָה שִׁשִּׁית עַל הַשְּׁבִיעִית בְּאִסּוּר עֲבוֹדַת הָאָרֶץ, וּלְקַמָּן יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָאֵי:

3 כָּל זְמַן שֶׁהוּא יָפֶה לַפֶּרִי. כְּלוֹמַר שֶׁהַחֲרִישָׁה יָפָה לַפְּרִי, הֲוֵי מְתַקֵּן הַקַּרְקַע לְצֹרֶךְ הַפְּרִי שֶׁל שִׁשִּׁית וְלֹא לְצֹרֶךְ שְׁבִיעִית:

4 עַד הָעֲצֶרֶת. דְּעַד הָעֲצֶרֶת יָפֶה לַפְּרִי וְתוּ לֹא, וּמִן הָעֲצֶרֶת וְאֵילָךְ נִרְאֶה כִּמְתַקֵּן לְצֹרֶךְ שְׁבִיעִית. וּבִשְׂדֵה לָבָן שֶׁאֵין בּוֹ אִילָן עַד הַפֶּסַח. וּמִשְׁנָה זוֹ הִיא מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה וְאֵינָהּ הֲלָכָה, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל שְׁנֵי פְרָקִים הַלָּלוּ שֶׁהֵם פֶּסַח בִּשְׂדֵה לָבָן וַעֲצֶרֶת בִּשְׂדֵה אִילָן וְהִתִּירוּם, וּמֻתָּר לַחֲרֹשׁ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית: