ברטנורא על משנה שבת ט׳:ה׳

5 בֵּיצָה קַלָּה. בֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת שֶׁהִיא קַלָּה לְבַשֵּׁל יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר בֵּיצִים, וְלֹא כְּדֵי לְבַשֵּׁל כֻּלָּהּ אֶלָּא כִּגְרוֹגֶרֶת מִמֶּנָּה, טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָּאִלְפָּס:

6 וּמִצְטָרְפִין. כָּל מִינֵי תְּבָלִין זֶה עִם זֶה:

7 אִסְטִיס. ני"ל בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי, וְצִבְעוֹ דּוֹמֶה לִתְכֵלֶת:

8 וּפוּאָה. שָׁרְשֵׁי עֵשֶׂב שֶׁצּוֹבְעִין בָּהֶם אָדֹם, וּבָעֲרָבִי אלפו"ה:

9 בַּסְּבָכָה. בְּרֹאשׁ הַסְּבָכָה שֶׁעֲשׂוּיָה כִּקְלִיעָה נוֹתְנִים מְעַט בֶּגֶד:

10 נֶתֶר. מִין אֲדָמָה הוּא, וּמַזְהִיר, וְקוֹרְאִים לוֹ אלו"ם בְּלַעַ"ז:

11 בֹּרִית. מִין צֶמַח שֶׁמְּנַקֶּה וּמְטַהֵר:

12 קִמּוֹנְיָא. עֵשֶׂב שֶׁמְּנַקִּים בַּעֲפָרוֹ אֶת הַיָּדַיִם לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָא, וּבִלְשׁוֹן תַּלְמוּד קָרוּי שְׁלוֹף דּוּץ, וּבָעֲרָבִי קוֹרִין לוֹ אלקל"י:

13 וְאַשְׁלָג. לֹא אִתְפָּרֵשׁ לִי מַה הוּא:

14 עַל הַכָּתֶם. הַנִּמְצָא בַּבֶּגֶד, וְאֵין יָדוּעַ אִם דַּם נִדָּה הוּא אִם לָאו, מַעֲבִירִין עָלָיו שִׁבְעָה דְּבָרִים לִבְדֹּק אוֹתוֹ בָּהֶם. וּמִכְּלָלָם אַרְבָּעָה סַמָּנִין הַלָּלוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: