מקור משנה שבת ז׳:ג׳
3 וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ. כָּל הַכָּשֵׁר לְהַצְנִיעַ וּמַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ וְהוֹצִיאוֹ בְשַׁבָּת, חַיָּב עָלָיו חַטָּאת, וְכָל שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לְהַצְנִיעַ וְאֵין מַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ וְהוֹצִיאוֹ בְשַׁבָּת, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא הַמַּצְנִיעוֹ:
פירוש ברטנורא על משנה שבת ז׳:ג׳
3 כָּל הַכָּשֵׁר לְהַצְנִיעַ. שֶׁהוּא דָּבָר הֶעָשׂוּי לְצֹרֶךְ הָאָדָם:
4 וּמַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁעוּר הָרָאוּי לְהַצְנִיעוֹ:
5 אֵין חַיָּב אֶלָּא הַמַּצְנִיעוֹ. אִם נַעֲשָׂה חָבִיב עַל אָדָם אֶחָד וְהִצְנִיעוֹ, חַיָּב עַל הוֹצָאָתוֹ אִם הוֹצִיאוֹ, אֲבָל אָדָם אַחֵר אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו, דִּלְגַבֵּיהּ לָאו מְלָאכָה הִיא: