ברטנורא על משנה שבת ו׳:ד׳

4 לֹא יֵצֵא. אִם לֹא לְצֹרֶךְ מִלְחָמָה:

5 תְּרִיס. מָגֵן עָשׂוּי כְּתַבְנִית מְשֻׁלָּשׁ:

6 אַלָּה. מָגֵן עָגֹל, וּשְׁנֵיהֶם שֶׁל עֵץ. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי אַלָּה מצ"א בְּלַעַ"ז, וּבָעֲרָבִי דסו"ס:

7 וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים. וְאִי תַּכְשִׁיטִין נִינְהוּ לֹא יִהְיוּ בְּטֵלִים לֶעָתִיד:

8 בִּירִית. אֶצְעָדָה עַל הַשּׁוֹק לְהַחְזִיק בָּתֵּי שׁוֹקַיִם שֶׁלֹּא יִפְּלוּ וְיֵרָאוּ שׁוֹקֶיהָ, הִלְכָּךְ טְהוֹרָה דְּלָאו תַּכְשִׁיט לְנוֹי הוּא, וּכְלִי תַּשְׁמִישׁ נַמִּי לֹא הֲוֵי אֶלָּא כְּלִי הַמְּשַׁמֵּשׁ כְּלִי, דּוּמְיָא דְּטַבְּעוֹת הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְהוֹרִים:

9 יוֹצְאִין בָּהּ. דְּדֶרֶךְ לְבִישָׁה הִיא, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דִּלְמָא שָׁלְפָא וּמְחַוְיָא דְּלֹא מְגַלְּיָא שׁוֹקָהּ:

10 כְּבָלִים טְמֵאִין. מִשְׁפָּחָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ פְּסִיעוֹתֵיהֶן גַּסּוֹת וְהָיוּ בְּתוּלֵיהֶן נוֹשְׁרִים, וְהֵטִילוּ שַׁלְשֶׁלֶת בֵּין בִּירִית לְבִירִית שֶׁבְּשׁוֹקֶיהָ, וְנַעֲשָׂה כְּבָלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ פְּסִיעוֹתֵיהֶן גַּסּוֹת וְלֹא יִהְיוּ בְּתוּלֵיהֶן נוֹשְׁרִים, הִלְכָּךְ שַׁלְשֶׁלֶת תַּשְׁמִישׁ דְּאָדָם הוּא וְלֹא תַּשְׁמִישׁ כְּלִי, לְפִיכָךְ הִיא מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

11 וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶם. דִּלְמָא שָׁלְפָא לַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁהִיא שֶׁל זָהָב וּמְחַוְיָא, דְּכִי שָׁקְלָא לַשַּׁלְשֶׁלֶת לֹא מְגַלְּיָא שׁוֹקָהּ, שֶׁהָרֵי בִּירִית בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת: