ברטנורא על משנה שבת ו׳:ב׳

2 בְּסַנְדָּל הַמְּסֻמָּר. שֶׁל עֵץ הוּא, וְתוֹחֲבִים בּוֹ מַסְמְרוֹת לְחַזְּקוֹ, וַאֲסָרוּהוּ בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיוּ נֶחְבָּאִים בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה, וְשָׁמְעוּ קוֹל מֵעַל גַּבֵּי הַמְּעָרָה, כִּסְבוּרִין שֶׁעֲלֵיהֶן הֵן בָּאִים, דָּחֲקוּ זֶה אֶת זֶה וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה בַּמַּסְמְרִים שֶׁבְּסַנְדְּלֵיהֶן, וּמִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׂה זֶה בְּשַׁבָּת הָיָה אֲסָרוּהוּ בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב שֶׁהוּא יוֹם שֶׁל כְּנוּפְיָא כְּמוֹ שַׁבָּת:

3 וְלֹא בְיָחִיד. וְלֹא בְּסַנְדָּל יָחִיד:

4 בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה. אִית דְּאָמְרֵי טַעְמָא שֶׁמָּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁהַסַּנְדָּל הַשֵּׁנִי טָמוּן לוֹ תַּחַת כְּנָפָיו וּמוֹצִיאוֹ בְּשַׁבָּת, וְאִית דְּאָמְרֵי דִּלְמָא מְחַיְכֵי עֲלֵיהּ וְשָׁלֵיף לֵיהּ לָזֶה שֶׁבְּרַגְלוֹ וּמַיְתֵי לֵיהּ בְּיָדֵיהּ. וּמִיהוּ בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּרַגְלוֹ מַכָּה שָׁרֵי לָצֵאת בְּסַנְדָּל יְחִידִי בָּרֶגֶל שֶׁאֵין בּוֹ מַכָּה, מִפְּנֵי שֶׁמַּכָּתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו:

5 וְלֹא בְקָמֵעַ. שֶׁתּוֹלִין לִרְפוּאָה:

6 שֶׁאֵינוֹ מִן הַמֻּמְחֶה. מֵאָדָם מֻמְחֶה שֶׁרִפֵּא שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם, אֲבָל קָמֵעַ הַנִּלְקָח מֵאָדָם מֻמְחֶה שֶׁרִפֵּא שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם בִּשְׁאָר קְמֵעוֹת, אַף עַל גַּב דְּלָאו אִיתְמַחֵי קְמֵעָא שָׁרֵי, דְּתַכְשִׁיט הוּא לַחוֹלֶה כְּאֶחָד מִמַּלְבּוּשָׁיו:

7 בְּקַסְדָּא. כּוֹבַע שֶׁל בַּרְזֶל:

8 מַגִּיפִין. כְּמִין בָּתֵּי שׁוֹקַיִם שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁלּוֹבְשִׁים בַּמִּלְחָמָה, וּלְפִי שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן אֶלָּא בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אָסוּר לְלָבְשָׁן בְּשַׁבָּת: