ברטנורא על משנה שבת כ״ד:א׳

1 מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ. נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי. מִבְּעוֹד יוֹם. וְאַף עַל גַּב דִּשְׁלוּחוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא לִשָּׂא אֶת כִּיסוֹ בְּשַׁבָּת, קִים לְהוּ לְרַבָּנָן דְּאֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ עַל מָמוֹנוֹ, וְאִי לֹא שָׁרֵית לֵיהּ אָתֵי לַאֲתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:

2 וְאִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי כוּ'. הָא יֵשׁ עִמּוֹ נָכְרִי, לַנָּכְרִי יָהֵיב לֵיהּ, מַאי טַעְמָא, חֲמוֹר אַתָּה מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתָתוֹ, נָכְרִי אִי אַתָּה מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתָתוֹ. וּכְשֶׁמֵּנִיחַ כִּיסוֹ עַל הַחֲמוֹר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ מְנִיחוֹ עָלֶיהָ כְּשֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת, כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁעָקְרָה רַגְלֶיהָ לֵילֵךְ, דְּלֹא עָבְדָה עֲקִירָה, וּכְשֶׁרוֹצָה הַבְּהֵמָה לַעֲמֹד נוֹטְלוֹ מֵעָלֶיהָ, וּלְאַחַר שֶׁתַּחְזֹר וְתַעֲקֹר רַגְלֶיהָ לֵילֵךְ יְנִיחֶנָּה עָלֶיהָ, כִּי הֵיכִי דְּלֹא תַעֲבִיד הַבְּהֵמָה עֲקִירָה וַהֲנָחָה, דְּאִי שָׁבֵיק לַהּ לְמֶעְבַּד עֲקִירָה וַהֲנָחָה וְהוּא מְחַמֵּר אַחֲרֶיהָ וּמַנְהִיגָהּ נִמְצָא מְחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ בְּשַׁבָּת וְאָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה אֶלָּא כָּל דְּהוּ, דִּכְתִיב שמות כ לֹא תַעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה אַתָּה וּבְהֶמְתְּךָ, אֵיזוֹ הִיא מְלָאכָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בֵּין הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה מְחַמֵּר:

3 הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. מִלְּתָא בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ הִיא וְלֹא בְּדִין כִּיסוֹ קָא מַיְרֵי:

4 לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. שֶׁל עִיר, שֶׁהוּא מָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר רִאשׁוֹן, כְּשֶׁיָּבֹא לְפָרֵק הַחֲמוֹר נוֹטֵל בְּיָדוֹ מֵעָלָיו כֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת:

5 וְשֶׁאֵינָם נִטָּלִים מַתִּיר אֶת הַחֲבָלִים. שֶׁל אֻכָּף שֶׁהֵן קְשׁוּרִים, וְהַשַּׂקִּין נוֹפְלִים: