ברטנורא על משנה שבת כ״ב:ה׳

5 וְנִסְתַּפֵּג. וְקִנֵּחַ:

6 אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלוּנְטִיּוֹת. סְדִינִים שֶׁמְּקַנְּחִים בָּהֶן, וְנִסְתַּפֵּג בָּהֶן זֶה אַחַר זֶה, אַף עַל גַּב דְּלֹא נְפִישֵׁי מַיָּא בְּכָל חַד וָחַד, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עֵרוּב, שֶׁאֵין כָּאן אִסּוּר הוֹצָאָה אֶלָּא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִסְחֲטֵם בְּבֹאוֹ:

7 אֲבָל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם. הוֹאִיל וּמְרֻבִּין הֵם מַדְכְּרִי אַהֲדָדֵי. וַאֲפִלּוּ חֲדָא אֲלוּנְטִית לַעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, דְּהַשְׁתָּא נְפִישֵׁי בָּהּ מַיָּא, אֲפִלּוּ הָכִי מְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָם וְלֹא גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יִסְחֲטוּהָ הוֹאִיל וּמְרֻבִּים הֵן:

8 פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם. אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט, וְהוּא הַדִּין לְכָל גּוּפָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּמִשְׁנָה זוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אֶחָד מֵבִיא בְּיָדוֹ אֲלוּנְטִית שֶׁנִּסְתַּפֵּג בָּהּ, וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִסְחֹט: