ברטנורא על משנה שבת א׳:ו׳

6 אוּנִין. אֲגֻדּוֹת שֶׁל פִּשְׁתָּן מְנֻפָּץ, וְנוֹתְנִין אוֹתָן בַּתַּנּוּר וּמִתְלַבְּנִים:

7 שֶׁיַּהְבִּילוּ. שֶׁיִּתְחַמְּמוּ שֶׁיַּעֲלֶה בָּהֶם הַהֶבֶל:

8 לַיּוֹרָה. שֶׁל צְבָעִים:

9 אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט אֶת הָעַיִן. שֶׁיִּקְלֹט הַצֶּבַע מִבְּעוֹד יוֹם:

10 וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִים. לְתִתָּן לְתוֹכוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וּתְהֵא קוֹלֶטֶת כָּל הַלַּיְלָה. וְלֹא שָׁרוּ בֵּית הִלֵּל אֶלָּא בְּיוֹרָה עֲקוּרָה מִן הָאֵשׁ, שֶׁאִם יֵשׁ תַּחְתֶּיהָ אֵשׁ בְּשַׁבָּת אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֶחְתֶּה בַּגֶּחָלִים. וְצָרִיךְ נַמִּי שֶׁתְּהֵא הַיּוֹרָה סְתוּמָה וְטוּחָה בְּטִיט, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָגִיס וִיהַפֵּךְ בָּהּ בְּשַׁבָּת, וְחַיָּב מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל: