ברטנורא על משנה שבת א׳:ג׳

3 לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחְטוֹ. אֲפִלּוּ תְּחוּבָה לוֹ בְּבִגְדּוֹ, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא, וְאֻמָּן דֶּרֶךְ אֻמָּנוּתוֹ חַיָּב, שֶׁדֶּרֶךְ הָאֻמָּנִים לְתוֹחֲבָן בִּבְגָדָיו כְּשֶׁיּוֹצְאִים לַשּׁוּק:

4 שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ:

5 הַלַּבְלָר. הַסּוֹפֵר:

6 בְּקוּלְמוֹסוֹ. הַתָּחוּב אֲחוֹרֵי אָזְנָיו כְּדֶרֶךְ הַסּוֹפְרִים:

7 וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו. מְבַעֵר כִּנִּים מִבְּגָדָיו. תַּרְגּוּם בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ פַּלֵּיתִי:

8 וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. בְּסֵפֶר, שֶׁמָּא יַטֶּה הַנֵּר לְהָבִיא הַשֶּׁמֶן לְפִי הַפְּתִילָה כְּדֵי שֶׁיִּדְלֹק יָפֶה, וְנִמְצָא מַבְעִיר בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ הָיָה הַנֵּר גָּבֹהַּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ קוֹמוֹת, לְעוֹלָם אָסוּר לִקְרוֹת לְאוֹר הַנֵּר אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ אָדָם אַחֵר לְשָׁמְרוֹ, אוֹ אִם הוּא אָדָם חָשׁוּב שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לְעוֹלָם לְתַקֵּן הַנֵּר:

9 הַחַזָּן. מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת:

10 מֵהֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין. מֵהֵיכָן יַתְחִילוּ לִקְרוֹת, דִּבְעִיּוּן מֻעָט כִּי הַאי לֹא גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יַטֶּה. וְהַתִּינוֹקוֹת קוֹרְאִין לִפְנֵי רַבָּן לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁאֵימַת רַבָּן עֲלֵיהֶם:

11 אֲבָל הוּא לֹא יִקְרָא. כָּל הַפָּרָשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֵימָתָן עָלָיו, וּשְׁמִירָתָן לֹא הַוְיָא שְׁמִירָה. וּמֵהַאי טַעְמָא נַמִּי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּאִשָּׁה שׁוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ אֵין שְׁמִירָתָהּ שְׁמִירָה, שֶׁאֵין אֵימָתָהּ עָלָיו:

12 כַּיּוֹצֵא בוֹ. לַעֲשׂוֹת הַרְחָקָה מִן הָעֲבֵרָה, אָמְרוּ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם אִשְׁתּוֹ זָבָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם טְמֵאִים:

13 מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהֵם מִתְיַחֲדִים יָבֹא לִבְעֹל זָבָה שֶׁהִיא בְּכָרֵת. וְזָב וְזָבָה לִרְבוּתָא נָקַט, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לָהֶן וְאִיכָּא לְמֵימַר דְּוַדַּאי לֹא יָבֹאוּ לִידֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא יֹאכְלוּ זֶה עִם זוֹ: