ברטנורא על משנה שבת א׳:ב׳

2 לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר. וַאֲפִלּוּ בְּחֹל, וּמִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ וְכוּ'‏ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא דְּדָמִי לִגְזֵרָה דְּלֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְלֹא יִתְפַּלֵּל, מִשּׁוּם הָכִי תָּנָא לְהוּ הָכָא, וְאַיְדֵי דְּזוּטְרָן מִלַּיְהוּ פָּסִיק וְתָנֵי לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר מְפָרֵשׁ מִלֵּי דְּשַׁבָּת וּמַאֲרִיךְ בָּהֶן:

3 סָמוּךְ לַמִּנְחָה. מִנְחָה גְּדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה, וְסָמוּךְ לַמִּנְחָה הַיְנוּ מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁעוֹנָתָהּ מְרֻבָּה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשָּׁבֵר הַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים אַחַר שֶׁהִתְחִיל לְהִסְתַּפֵּר, וְתַעֲבֹר עוֹנַת הַתְּפִלָּה קֹדֶם שֶׁיְּתַקְּנֶנּוּ וְיַשְׁלִים הַתִּסְפֹּרֶת:

4 וְלֹא יִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ. סָמוּךְ לַמִּנְחָה, שֶׁמָּא יִתְעַלֵּף:

5 וְלֹא לַבֻּרְסְקִי. מְקוֹם עִבּוּד הָעוֹרוֹת, דִּלְמָא חָזֵי פְּסֵידָא וְקִלְקוּל בָּעוֹרוֹת אִם לֹא יְנִיעֵם מִמְּקוֹמָם וִיתַקְּנֵם, וְיִמְשֹׁךְ בִּמְלַאכְתּוֹ עַד שֶׁתַּעֲבֹר עוֹנַת הַתְּפִלָּה:

6 וְלֹא לֶאֱכֹל. אֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה קְטַנָּה, שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ בַּסְּעוּדָה:

7 וְלֹא לָדִין. אֲפִלּוּ בִּגְמַר דִּין, שֶׁכְּבָר שָׁמְעוּ טְעָנוֹת בַּעֲלֵי דִּינִין וְלֹא נִשְׁאַר עֲלֵיהֶן אֶלָּא לִפְסֹק הַדִּין בִּלְבַד, דִּלְמָא חָזוּ טַעְמָא וְיִסְתְּרוּ מַה שֶּׁהָיוּ רוֹצִים לִפְסֹק, וְחוֹזֵר לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַדִּין:

8 וְאִם הִתְחִילוּ. בְּחַד מִכָּל הָנֵי דְּאָמְרִינַן, אֵין מַפְסִיקִין, אֶלָּא יִגְמֹר וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, וְהוּא שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם לִגְמֹר קֹדֶם שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן הַתְּפִלָּה. וְהַתְחָלַת הַתִּסְפֹּרֶת מִשֶּׁיָּנִיחַ מַעֲפֹרֶת שֶׁל סַפָּרִים בֵּין בִּרְכָּיו, הוּא הַסּוּדָר שֶׁנּוֹתֵן הַמִּתְגַּלֵּחַ עַל בִּרְכָּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל הַשֵּׂעָר עַל בְּגָדָיו. וְהַתְחָלַת הַמֶּרְחָץ מִשֶּׁיִּפְשֹׁט הַבֶּגֶד הַסָּמוּךְ לִבְשָׂרוֹ, וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי מִשֶּׁיָּסִיר הַסּוּדָר שֶׁעָלָיו שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְהַפְשָׁטַת בְּגָדָיו. וְהַתְחָלַת הַבֻּרְסְקִי מִשֶּׁיַּחְגֹּר בֵּין כְּתֵפָיו אֶת בָּתֵּי זְרוֹעוֹתָיו כְּדֵי לְהִתְעַסֵּק בָּעוֹרוֹת. וְהַתְחָלַת אֲכִילָה מִשֶּׁיִּטֹּל יָדָיו. וְהַתְחָלַת הַדִּין מִשֶּׁיִּתְעַטְּפוּ הַדַּיָּנִין בְּטַלִּיתָן לָשֶׁבֶת לַדִּין בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְאִם הָיוּ מְעֻטָּפִים וְיוֹשְׁבִים בַּדִּין וּבָא לִפְנֵיהֶם דִּין אַחֵר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, הַוְיָא הַתְחָלַת אוֹתוֹ הַדִּין מִשֶּׁפָּתְחוּ בַּעֲלֵי הַדִּין בְּטַעֲנוֹתָם:

9 מַפְסִיקִין לִקְרִיאַת שְׁמַע. מִלְּתָא אַחֲרִיתִי נָקַט, וְהָכִי קָאָמַר, חֲבֵרִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מַפְסִיקִים תּוֹרָתָן לִקְרִיאַת שְׁמַע, דִּזְמַנָּהּ קָבוּעַ, דִּכְתִיב דברים ו וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:

10 וְאֵין מַפְסִיקִין לַתְּפִלָּה. שֶׁאֵין לָהּ זְמַן קָבוּעַ דְּאוֹרַיְתָא. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּגוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו שֶׁתּוֹרָתָן אֻמָּנוּתָן, אֲבָל אָנוּ הוֹאִיל וְאָנוּ מַפְסִיקִין תּוֹרָתֵנוּ לְאֻמָּנוּתֵנוּ כָּל שֶׁכֵּן שֶׁנַּפְסִיק לִתְפִלָּה: