ברטנורא על משנה שבת י״ח:ב׳

2 חֲבִילֵי. אֲגֻדּוֹת:

3 זְרָדִים. עַנְפֵי הָאִילָן לַחִים שֶׁמְּזָרְדִין אוֹתָם לְמַאֲכַל בְּהֵמוֹת:

4 כּוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים. וּמְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ לֹא הֲוֵי, שֶׁאֵין הָאֶפְרוֹחִים עוֹמְדִים עָלָיו. וְהָאוֹמֵר אֵין כְּלִי נִטָּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ דָּבָר הַנִּטָּל, מוֹקֵי לְמַתְנִיתִין בְּצָרִיךְ לִמְקוֹמוֹ שֶׁל כְּלִי:

5 שֶׁבָּרְחָה. מִן הַבַּיִת:

6 דּוֹחִין אוֹתָהּ. בַּיָּדַיִם:

7 עַד שֶׁתִּכָּנֵס. וְדַוְקָא דּוֹחִין, אֲבָל לֹא מְדַדִּין, לְפִי שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת מַגְבַּהַת עַצְמָהּ מִן הָאָרֶץ וְנִמְצָא שֶׁהוּא מְטַלְטְלָהּ. אֲבָל אַוָּזִין וּשְׁאָר עוֹפוֹת מְדַדִּין:

8 מְדַדִּין עֲגָלִים. אוֹחֵז בְּצַוָּארוֹ וּבִצְדָדָיו וְגוֹרְרוֹ וּמַסִּיעוֹ וּמְנַעֲנֵעַ לוֹ רַגְלָיו:

9 וְהָאִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ. אוֹחַזְתּוֹ בִּזְרוֹעָיו מֵאֲחוֹרָיו וְהוּא מֵנִיעַ רַגְלָיו וְהוֹלֵךְ:

10 שֶׁנּוֹטֵל אַחַת וּמֵנִיחַ אַחַת. כְּשֶׁהַתִּינוֹק מֵנִיעַ אֶת רַגְלָיו מֵנִיחַ אַחַת וּמַגְבִּיהַּ אַחַת:

11 אֲבָל גּוֹרֵר אָסוּר. שֶׁנּוֹשָׂאתוֹ. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בַּמִּשְׁנָה לֹא בָּא לַחֲלֹק אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים, הִלְכָּךְ הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ: