ברטנורא על משנה פסחים ז׳:א׳

1 כֵּיצַד צוֹלִין. שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן. וְלֹא שְׁאָר עֵצִים, דְּמַפְּקִי מַיָּא וַהֲוָה לֵיהּ בָּשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמַּיִם, וְרִמּוֹן לֹא מַפִּיק מַיָּא. וּבְשַׁפּוּד שֶׁל מַתֶּכֶת לֹא, כְּדִלְקַמָּן, דְּחַם מִקְצָתוֹ חַם כֻּלּוֹ וְנִצְלֶה מֵחֲמַת שַׁפּוּד, וְרַחֲמָנָא אָמַר צְלִי אֵשׁ וְלֹא צְלִי דָבָר אַחֵר:

2 כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה. שֶׁמִּתְבַּשְּׁלִין בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ כִּבְתוֹךְ הַקְּדֵרָה:

3 תּוֹלִין חוּצָה לוֹ. תּוֹחֲבָן בַּשַּׁפּוּד לְמַעְלָה מִפִּיו שֶׁל טָלֶה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: