ברטנורא על משנה פסחים ב׳:א׳

1 כָּל שָׁעָה שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל. מִדְּלֹא קָאָמַר כָּל שָׁעָה שֶׁאוֹכֵל מַאֲכִיל, וְנָקַט לַהּ בִּתְרֵי לִישָׁנֵי, מַשְׁמַע דְּאַתְּרֵי גַבְרֵי קָאֵי. וְהָכִי קָאָמַר, כָּל שָׁעָה שֶׁמֻּתָּר לַכֹּהֵן לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה מַאֲכִיל יִשְׂרָאֵל חֻלִּין לִבְהֶמְתּוֹ. וּמַתְנִיתִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא, שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חֻלִּין נֶאֱכָלִין כָּל אַרְבַּע וּתְרוּמָה כָּל חָמֵשׁ. וְלֵית הִלְכְתָא כְוָתֵיהּ, אֶלָּא בֵּין בִּתְרוּמָה בֵּין בְּחֻלִּין אוֹכְלִין כָּל אַרְבַּע וְתוֹלִין כָּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ:

2 מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת. צְרִיכֵי, דְּאִי תָנָא בְהֵמָה, הֲוָה אֲמֵינָא בְּהֵמָה דְּאִי מְשַׁיְּרָא חֲזִי לַהּ וּמְבַעֵר לֵיהּ אִין, אֲבָל חַיָּה כְּגוֹן נְמִיָּה וְחָתוּל וְחֻלְדָּה דְּאוֹרְחַהּ לְהַצְנִיעַ אֵימָא לֹא. וְאִי תָנָא חַיָּה, הֲוָה אֲמֵינָא חַיָּה דְּאִי מְשַׁיְּרָא מַצְנְעָא לֵיהּ וְלֹא עָבַר עֲלֵיהּ עַל בַּל יֵרָאֶה אֵימָא אִין, אֲבָל בְּהֵמָה זִמְנִין דִּמְשַׁיְּרָא וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ לְבַעֲרוֹ וְעָבַר עֲלֵיהּ עַל בַּל יֵרָאֶה אֵימָא לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעוֹפוֹת, אַיְדֵי דְתָנָא בְּהֵמָה וְחַיָּה, תָּנָא נַמִּי עוֹפוֹת:

3 וּמוֹכְרוֹ לַנָּכְרִי. לַאֲפוֹקֵי מִבֵּית שַׁמַּאי דְּאָמְרֵי לֹא יִמְכֹּר אָדָם חֲמֵצוֹ לְנָכְרִי אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁיִּכְלֶה קֹדֶם הַפֶּסַח, דְּקָסָבְרֵי מְצֻוֶּה אֲנִי לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה קַיָּם:

4 וּמֻתָּר בַּהֲנָאָתוֹ. בַּהֲנָאַת אֶפְרוֹ. כְּגוֹן אִם חֲרָכוֹ בָאוּר קֹדֶם זְמַן אִסּוּרוֹ מֻתָּר לֵהָנוֹת בְּאֶפְרוֹ אֲפִלּוּ לְאַחַר זְמַן אִסּוּרוֹ:

5 עָבַר זְמַנּוֹ. מִשֶּׁהִגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אָסוּר בַּהֲנָאָתוֹ כְּאִלּוּ הָיָה מֵאִסּוּרֵי הֲנָאָה שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁאִם קִדֵּשׁ בּוֹ אִשָּׁה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִדּוּשָׁיו, וַאֲפִלּוּ בְּחָמֵץ נֻקְשֶׁה, כְּגוֹן דָּגָן שֶׁנָּפַל עָלָיו דֶּלֶף וְכַיּוֹצֵא בוֹ, שֶׁבְּפֶסַח עַצְמוֹ אֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אִם קִדֵּשׁ בּוֹ אִשָּׁה בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר מִשֶּׁהִגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִדּוּשָׁיו:

6 וְלֹא יַסִּיק בּוֹ תַּנּוּר וְכִירָיִם. לְרַבִּי יְהוּדָה אִצְטְרִיךְ, דְּאָמַר אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה, מַהוּ דְתֵימָא בַּהֲדֵי דְּקָא שָׂרֵיף לֵיהּ לִתְהֲנֵי מִנֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא, דַּאֲפִלּוּ כְדֶרֶךְ בִּעוּרוֹ אָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ מִכִּי מְטָא זְמַן אִסּוּרֵיהּ:

7 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין בִּעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה. דְּיָלֵיף מִנּוֹתָר דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת כְּחָמֵץ, וּמִצְוָתוֹ בִשְׂרֵפָה וְלֹא בְדָבָר אַחֵר. וְרַבָּנָן לֹא יָלְפֵי מִנּוֹתָר, דְּחֵלֶב שֶׁל שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת, וְאֵינוֹ טָעוּן שְׂרֵפָה: