ברטנורא על משנה פאה ד׳:ג׳

3 נָטַל. אֶחָד מִן הָעֲנִיִּים מִקְצַת פֵּאָה שֶׁלִּקֵּט כְּבָר וְזָרַק לוֹ עַל הַשְּׁאָר כְּדֵי לִקְנֹת:

4 אֵין לוֹ בָהּ כְּלוּם. אֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁלִּקֵּט, דְּקוֹנְסִין אוֹתוֹ וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הַתָּלוּשׁ וְהַמְחֻבָּר:

5 נָפַל לוֹ עָלֶיהָ וְכוּ'. אַף עַל גַּב דְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם קוֹנוֹת לוֹ בְּסִמְטָא וּבְצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, הָכָא בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ לֹא תַקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן שֶׁיִּקְנוּ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹתָיו. אִי נַמִּי כֵּיוָן דְּנָפַל עָלֶיהָ גָּלֵּי דַעְתֵּיהּ דְּבִנְפִילָה נִיחָא לֵיהּ דִּלְקְנֵי, בְּאַרְבַּע אַמּוֹת לֹא נִיחָא לֵיהּ דִּלְקְנֵי: