מקור משנה פאה ג׳:ב׳
2 הַמְנַמֵּר אֶת שָׂדֵהוּ וְשִׁיֵּר קְלָחִים לַחִים, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
פירוש ברטנורא על משנה פאה ג׳:ב׳
2 הַמְנַמֵּר. מְלַקֵּט שָׂדֵהוּ מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת, דְּמֵחֲזֵי כִּמְנוּמָר, לְשׁוֹן וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו ירמיה יג, שֶׁקָּצַר הַתְּבוּאָה שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בַּשָּׂדֶה:
3 וְשִׁיֵּר קְלָחִים לַחִים. אוֹתָן שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ:
4 נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. כְּשֶׁחוֹזֵר לְלַקֵּט הַקְּלָחִים לַחִים שֶׁשִּׁיֵּר. דְּנִמּוּר מַפְסִיק וְלָאו אַתְחַלְתָּא דִקְצִירָה חֲשִׁיבָא:
5 בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת. יָרָק שֶׁקּוֹרִין לוֹ אניט"ו בְּלַעַ"ז:
6 שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה לְכָל אַחַת וְאַחַת. מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּרְכָּן לִזְרֹעַ מֵהֶן שָׂדֶה אַחַת, לְפִיכָךְ חֲשׁוּבִין כָּל אוֹתָן עֲרוּגוֹת כְּאִלּוּ כָּל אַחַת מֵהֶן שָׂדֶה אַחַת. וְשֶׁבֶת וְחַרְדָּל חַיָּבִים בַּפֵּאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק, מִשּׁוּם דִּלְזֶרַע עֲבִידֵי וּכְמִינֵי זְרָעִים חֲשִׁיבֵי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: