ברטנורא על משנה פרה ח׳:ב׳

2 נִטְמָא וְטִמְּאָהוּ. נִטְמָא הַסַּנְדָּל וְטִמֵּא אֶת הָאָדָם לְחַטָּאת. שֶׁכֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְמַשְׁקִים מְטַמְּאִים אֶת הָאָדָם לְחַטָּאת, שֶׁאֵין מוֹנִין רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי בְּחַטָּאת, כְּדִתְנַן לְקַמָּן פֶּרֶק כָּל הָרָאוּי משנה ו. אַף עַל פִּי שֶׁאִם נָפְלוּ הַמַּשְׁקִים הַלָּלוּ עַל בְּשָׂרוֹ, טָהוֹר, שֶׁהַטָּהוֹר לַפָּרָה אִם נָגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִים בִּבְשָׂרוֹ, הוּא טָהוֹר כְּמוֹ שֶׁהָיָה. לְבַד אִם נָגְעוּ בְיָדָיו, לְפִי שֶׁהַמַּשְׁקִין טְמֵאִים מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם, וְגַבֵּי טָהֳרַת חַטָּאת קַיְמָא לָן דְּאִם נִטְמְאוּ יָדָיו נִטְמָא גוּפוֹ:

3 מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי. מַשְׁקִים שֶׁטִּמְּאוּ אֶת הַסַּנְדָּל לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְטַמֵּא הַטָּהוֹר לְחַטָּאת אִם נָגְעוּ בִבְשָׂרוֹ כְּדַאֲמַרַן, וְהַסַּנְדָּל הַבָּא מִכֹּחָם מְטַמְּאוֹ: