ברטנורא על משנה פרה ז׳:י׳

10 הַמּוֹסֵר מֵימָיו לְטָמֵא. לְשָׁמְרָן:

11 פְּסוּלִים. בֵּין עָשׂוּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים מְלָאכָה, בֵּין לֹא עָשׂוּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים מְלָאכָה, דִּבְחֶזְקַת הַשּׁוֹמֵר קַיְמוּ וְהוּא אֵינוֹ מַקְפִּיד לְשָׁמְרָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָמֵא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה:

12 וּלְטָהוֹר כְּשֵׁרִים. וַאֲפִלּוּ עָשׂוּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים מְלָאכָה, שֶׁכְּבָר יָצְאוּ מֵרְשׁוּת בְּעָלִים וְקַיְמוּ בִרְשׁוּת שׁוֹמֵר. וּמִיהוּ אִם הַשּׁוֹמֵר עָשָׂה מְלָאכָה, פְּסוּלִים:

13 אַף לְטָמֵא כְּשֵׁרִים. דְּסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹסֵר מֵימָיו לְטָמֵא, בְּחֶזְקַת הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים קָיְמוּ, הִלְכָּךְ אִם לֹא עָשׂוּ הַבְּעָלִים מְלָאכָה כְּשֵׁרִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: