ברטנורא על משנה פרה ג׳:ד׳

4 לֹא הָיוּ עוֹשִׂים חַטָּאת עַל גַּבֵּי חַטָּאת. אִם טִהֲרוּ עַצְמָן לְפָרַת חַטָּאת אַחַת וְאֵרְעָהּ פְּסוּל, לֹא יַעֲשׂוּ אַחֶרֶת עַל גַּבֵּי זוֹ. אֶלָּא צְרִיכָה שִׁמּוּר כְּבַתְּחִלָּה:

5 וְלֹא תִינוֹק עַל גַּבֵּי תִינוֹק. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי תִינוֹקוֹת, אֶחָד נִשְׁמָר לְפָרַת חַטָּאת וְאֶחָד נִשְׁמָר סְתָם אַגַּב זֶה הַתִּינוֹק אֲבָל לֹא לְצֹרֶךְ פָּרַת חַטָּאת, לֹא מִתְכַּשַּׁר הַאי אַגַּב הַאי:

6 צְרִיכִים הָיוּ תִינוֹקוֹת לְהַזּוֹת. וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּשְׁמְרוּ כָל הַשְּׁמִירוֹת הַלָּלוּ, חָיְשִׁינַן דִּלְמָא אַיְתֵּי עוֹרֵב כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וּשְׁדָא עֲלַיְהוּ. וְכָל הָנֵי מַעֲלוֹת יְתֵרוֹת נִינְהוּ:

7 לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהַזּוֹת. דִּלְטֻמְאַת מֵת לֹא חָיְשִׁינַן. אֲבָל טְבִילָה הָיוּ צְרִיכִים לְכֻלֵּי עָלְמָא, שֶׁמָּא נִטְמְאוּ בְשֶׁרֶץ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: