ברטנורא על משנה פרה ב׳:ה׳

5 הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת פְּסוּלָה. דִּכְתִיב אֲדֻמָּה תְּמִימָה, אִי בְמוּמִין הֲרֵי כְבָר אָמוּר אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם. אֶלָּא שֶׁתְּהֵא תְמִימָה בְאַדְמִימוּת:

6 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּתוֹךְ כּוֹס אֶחָד. גָּרְסִינַן, וְלֹא גָרְסִינַן אֲפִלּוּ. בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה תַנָּא קַמָּא גֻּמָּא, הָיָה שׁוֹנֶה רַבִּי יְהוּדָה כּוֹס. גֻּמָּא וְכוֹס אֶחָד הוּא, אֶלָּא שֶׁחַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ, שֶׁרַבּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא לְגֻמָּא כּוֹס. הָכִי מוּכָח בַּתּוֹסֶפְתָּא:

7 מוֹכִיחוֹת. מְכֻוָּנוֹת וּסְמוּכוֹת זוֹ בְצַד זוֹ:

8 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים. כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ טוּבָא וְהֵן מְפֻזָּרוֹת, יִתְלֹשׁ. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:

9 אַחַר הַנִּרְאֶה. הַיְנוּ אַחַר רֹאשָׁן שֶׁל שְׂעָרוֹת:

10 אַחַר הָעִקָּר. וְאִם עִקָּרָן מַאְדִּים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר וְיֵשׁ בָּעִקָּר שֶׁמַּאְדִּים כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל בְּפִי הַזּוּג, יִגְזֹז רֹאשָׁן הַמַּשְׁחִיר וְהִיא כְשֵׁרָה. אֲבָל אִם אֵין בָּעִקָּר הַמַּאְדִּים שִׁעוּר שֶׁיּוּכְלוּ לְהִנָּטֵל בְּפִי הַזּוּג, פְּסוּלָה אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים. שֶׁשִּׁעוּר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּכָל מָקוֹם, הוּא כְדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִטָּלוֹת בְּפִי הַזּוּג. וְכֵן הֲלָכָה: