ברטנורא על משנה עוקצים ג׳:ד׳

4 הַשֶּׁבֶת. מִין יָרָק הוּא, וְכֵן שְׁמוֹ בַעֲרָבִי. וּבְלַעַ"ז אניט"ו:

5 מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה. אִם הָיָה שֶׁבֶת שֶׁל תְּרוּמָה, מִשֶּׁנָּתַן טַעַם בַּקְּדֵרָה וְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנָּה, לֹא מִתְחַיֵּב עָלָיו זָר הָאוֹכְלוֹ, דְּעֵץ בְּעָלְמָא הוּא:

6 וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים. דְּכֵיוָן שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל, כָּלָה כֹחוֹ וְטַעְמוֹ וְנִשְׁאַר כְּעֵץ בְּעָלְמָא, וְתוּ לֹא חָשׁוּב אֹכֶל:

7 לוּלְבֵי זְרָדִים. עֲנָפִים רַכִּים הַיּוֹצְאִים בְּעֵת שֶׁמְּלַבְלְבִים הָאִילָנוֹת, וְכוֹבְשִׁים אוֹתָן בְּיַיִן אוֹ בְחֹמֶץ אוֹ בְמַיִם וּמֶלַח, וְאוֹכְלִים אוֹתָן:

8 וְהָעֲדָל. מִין יָרָק דּוֹמֶה לִצְנוֹן:

9 וַעֲלֵי לוּף. מִמִּינֵי הַבְּצָלִים. וְיֵשׁ מִמֶּנּוּ מִין שֶׁקּוֹרִין לוֹ לוּף שׁוֹטֶה:

10 עַד שֶׁיִּמְתֹּקוּ. דְּלָא חֲשִׁיבֵי אֹכֶל אֶלָּא לְאַחַר שֶׁכּוֹבְשִׁים אוֹתָן וְיוֹצֵא מֵהֶן מְרִירוּתָן:

11 פַּקּוּעוֹת. כְּעֵין אֲבַטִיחִים קְטַנִּים, וְהֵן מָרִים. וְרַבּוֹתַי פֵרְשׁוּ, דְּלַעַת מִדְבָּרִית. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: