ברטנורא על משנה עוקצים ג׳:י״א

11 מֵאֵימָתַי מִטַּמְּאוֹת מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. דִּסְתָמַיְהוּ לַאֲכִילָה קַיְמֵי. וּמֵאֵימָתַי מִטַּמְּאִין טֻמְאַת מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה:

12 מִשֶּׁיְּחַרְחֵר. מִשֶּׁיָּבִיא עָשָׁן וִיעַשֵּׁן לְהַבְרִיחַ הַדְּבוֹרִים. לְשׁוֹן לְחַרְחֵר רִיב. שֶׁנִּרְאֶה כְאִלּוּ רוֹצֶה לְחַרְחֵר רִיב עִם הַדְּבוֹרִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר, מִשֶּׁיְּחַרְחֵר, שֶׁיְּחַמֵּם אוֹתָם לְהוֹצִיא דִבְשָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא הַדְּבַשׁ. לְשׁוֹן נָחַר מַפֻּחַ ירמיה י. וְאִית דְּגָרְסֵי מִשֶּׁיְּהַרְהֵר, כְּלוֹמַר מִשֶּׁיְּהַרְהֵר מַחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ לִרְדּוֹת הַדְּבַשׁ:

13 מִשֶּׁיְּרַסֵּק. כְּשֶׁרוֹצִים לִרְדּוֹת דְּבַשׁ מִן הַכַּוֶּרֶת, חוֹתְכִים בְּסַכִּין וּמוֹצִיאִין חַלּוֹת חַלּוֹת, וְזֶהוּ רִסּוּקָן: