ברטנורא על משנה עוקצים ב׳:ט׳

9 קִשּׁוּת שֶׁנְּטָעָהּ בְּעָצִיץ. שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, וְהֻכְשְׁרָה שָׁם לְקַבֵּל טֻמְאָה וְנִטְמֵאת, דְּכִתְלוּשָׁה דָמְיָא:

10 וְהִגְדִּילָה וְיָצְאָה חוּץ לֶעָצִיץ. וְנֶחְשֶׁבֶת כִּמְחֻבָּר, לְפִי שֶׁיּוֹנֶקֶת וְשׁוֹאֶבֶת מִן הַקַּרְקַע שֶׁחוּץ לֶעָצִיץ:

11 טְהוֹרָה. שֶׁפָּרְחָה לָהּ טֻמְאָה מִשֶּׁיָּצְאָה חוּץ לֶעָצִיץ:

12 מַה טִּיבָהּ לִטָּהֵר. דִּכְשֶׁקִּבְּלָה טֻמְאָה הָיְתָה כִתְלוּשָׁה, הִלְכָּךְ מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הֶעָצִיץ נִשְׁאָר בְּטֻמְאָתוֹ, וּמַה שֶׁהוֹסִיף אַחֲרֵי כֵן וְיָצָא חוּץ לֶעָצִיץ, טָהוֹר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: