ברטנורא על משנה אהלות ט׳:י״ב

12 בִּזְמַן שֶׁהִיא כֶלִי. הֵיכָא דְעוֹמֶדֶת בָּאֲוִיר אֵין שַׁיָּךְ לְהַזְכִּיר מְחֻלְחֶלֶת, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא תָנָא הָכָא אוֹ אֲפוּצָה כִּדְתָנֵי לְעֵיל, דְּאֵין שַׁיָּךְ אֲפוּצָה אֶלָּא בִּמְחֻלְחֶלֶת:

13 אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. דִּפְלִיגֵי אַתַּנָּא קַמָּא וְסָבְרֵי דְּמַחְזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה, כְּנִפְחֲתָה וְנִתְבַּטְּלָה מִתּוֹרַת כְּלִי דָמְיָא, וּמַצֶּלֶת אַתַּחְתֶּיהָ וְאַתּוֹכָהּ וְעַל גַּבָּהּ:

14 כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ. דִּינָהּ כְּנִפְחֲתָה וְאֵינָהּ גְּבוֹהָה וּפִיהָ לַחוּץ דִּתְנַן לְעֵיל:

15 הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח. הַךְ נַמִּי דִּינָהּ כְּדִין כַּוֶּרֶת שֶׁפִּיהָ לַחוּץ וּפְחוּתָה וּפְקוּקָה וּגְבוֹהָה טֶפַח דִּתְנַן לְעֵיל: