ברטנורא על משנה אהלות ה׳:א׳

1 תַּנּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְעֵינוֹ קְמוּרָה. נֶקֶב הֶעָשׂוּי בַּתַּנּוּר שֶׁהֶעָשָׁן יוֹצֵא מִמֶּנּוּ מֻנָּח חוּץ לַבַּיִת:

2 וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו נוֹשְׂאֵי הַמֵּת. כְּשֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ הֶאֱהִיל הַמֵּת עַל הָעַיִן:

3 בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַכֹּל טָמֵא. קָסָבְרֵי טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לַתַּנּוּר דֶּרֶךְ עֵינוֹ וְיוֹצְאָה דֶרֶךְ פִּיהָ לַבַּיִת:

4 הַתַּנּוּר טָמֵא וְהַבַּיִת טָהוֹר. הַתַּנּוּר שֶׁהֶאֱהִיל הַמֵּת עַל מִקְצָתוֹ טָמֵא, וְהַבַּיִת טָהוֹר, שֶׁאֵין הַטֻּמְאָה יוֹצְאָה דֶרֶךְ פִּיהָ:

5 רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף הַתַּנּוּר טָהוֹר. דְּכֵיוָן דְּלֹא הֶאֱהִיל עַל הַתַּנּוּר אֶלָּא עַל הָעַיִן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, אֵין הַתַּנּוּר טָמֵא. וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל: