ברטנורא על משנה אהלות י״ד:א׳

1 הַזִּיז. שֶׁפָּנָיו לְמַטָּה. כְּמִין לוּחַ יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל לַחוּץ וְרֹאשׁוֹ כָפוּף לְמַטָּה לָאָרֶץ לְצַד הַפֶּתַח, הִלְכָּךְ מִצְטָרֵף אָהֳלוֹ עִם הַפֶּתַח וּמֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא וַחֲשִׁיב כְּאִלּוּ יֵשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְאִם טֻמְאָה תַחְתָּיו הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁרוֹאִין רֹאשׁוֹ הַכָּפוּף לְמַטָּה כְּאִלּוּ הִגִּיעַ לָאָרֶץ, וּמֵבִיא טֻמְאָה שֶׁתַּחְתָּיו לְצַד הַבַּיִת:

2 וְגִזְרָה. שֶׁפָּנֶיהָ לְמַעְלָה. רֹאשָׁהּ כָּפוּף לְמַעְלָה וְאֵין אֹהֶל שֶׁלָּהּ מִצְטָרֵף עִם הַפֶּתַח, הִלְכָּךְ בָּעְיָה פּוֹתֵחַ טֶפַח:

3 וְגַבְלִית. מְפָרֵשׁ בַּתּוֹסֶפְתָּא כְּלִי שֶׁמֵּנִיקָה מִכָּאן וּמִכָּאן וּמְשַׁיֵּר מִן הָאֶמְצַע:

4 שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. דְּשִׁעוּר כָּל נִדְבָּךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְנִדְבָּךְ הוּא שׁוּרָה שֶׁל בִּנְיַן אֲבָנִים:

5 וְהָעֲטָרוֹת. אֲבָנִים סְדוּרוֹת בְּעִגּוּל בּוֹלְטוֹת מִן הַקִּיר לְמַעְלָה מִן הַפֶּתַח כְּעֵין כִּפָּה לְנוֹי, וְהַיְנוּ עֲטָרָה:

6 וְהַפִּתּוּחִים. שֶׁעוֹשִׂים מֵאֶבֶן עַל הַפֶּתַח אוֹ עַל הַחַלּוֹן לְנוֹי, וּפְעָמִים שֶׁבּוֹלְטִים מִן הַחַלּוֹן וּמִן הַפֶּתַח טֶפַח אוֹ יוֹתֵר: