ברטנורא על משנה אהלות י״ב:ב׳

2 סְרֵידָה. כְּמִין שְׂבָכָה שֶׁל חֶרֶס. תַּרְגּוּם מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת, עוֹבַד סְרַדְתָּא. וְהִיא חֲלָקָה וְעוֹדֶפֶת חוּץ לַתַּנּוּר טֶפַח מִכָּל צַד:

3 הַכֹּל טָמֵא. כֵּלִים שֶׁתַּחְתֶּיהָ וְשֶׁעַל גַּבָּהּ חוּץ מִכֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ כְּנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר, לְפִי שֶׁהָאֹהֶל מֵבִיא טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ כָּל סְבִיב הַתַּנּוּר וְחוֹזֶרֶת וּבוֹקַעַת לְמַעְלָה. וְאַף כְּשֶׁהַטֻּמְאָה לְמַעְלָה, בּוֹקַעַת לְמַטָּה וְנִמְשֶׁכֶת סָבִיב וְחוֹזֶרֶת וּבוֹקַעַת לְמַעְלָה:

4 כְּנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר טָהוֹר. שֶׁהֲרֵי הוּא מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל וּמַפְסִיק:

5 כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. אֲבָל מַה שֶּׁתַּחְתָּיו טָהוֹר: