ברטנורא על משנה נדה ה׳:ד׳

4 מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה. אִם מְסָרָהּ אָבִיהָ לְכָךְ:

5 וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם קְנָאָהּ. לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, וְיוֹרְשָׁהּ וּמִטַּמֵּא לָהּ וְזָכָה בְּנִכְסֵי אָחִיו:

6 וְחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. אִם קִבֵּל בָּהּ אָבִיהָ קִדּוּשִׁין מֵאֶחָד, וּבָא עָלֶיהָ אַחֵר, נֶהֱרָג עָלֶיהָ, דְּבִיאָתָהּ בִּיאָה:

7 וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. אִם הִיא נִדָּה. אֲבָל פָּחוֹת מִכָּן, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע, אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ מִשּׁוּם בּוֹעֵל נִדָּה לְטֻמְאַת שִׁבְעָה, אֶלָּא מִשּׁוּם נוֹגֵעַ וּלְטֻמְאַת עֶרֶב:

8 תַּחְתּוֹן. שֶׁל בּוֹעֵל נִדָּה:

9 כְּעֶלְיוֹנוֹ. שֶׁל זָב, שֶׁמְּטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין וְלֹא אָדָם וְכֵלִים:

10 מִן הַפְּסוּלִין. כְּגוֹן נָכְרִי, וְעֶבֶד, וְנָתִין, מַמְזֵר, אוֹ חָלָל:

11 פְּסָלָהּ. מִתְּרוּמַת אָבִיהָ, אִם הִיא בַּת כֹּהֵן:

12 מִכָּל הָעֲרָיוֹת. כְּגוֹן אָבִיהָ אוֹ חָמִיהָ:

13 וְהִיא פְטוּרָה. מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְטַנָּה וְאֵינָהּ בַּת עֳנָשִׁים:

14 כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעָיִן. שֶׁדּוֹמֵעַ וְחוֹזֵר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, אַף כָּאן חוֹזֶרֶת בְּתוּלָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה: