ברטנורא על משנה נדה ג׳:א׳

1 הַמַּפֶּלֶת. אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה. נִדָּה:

2 וְאִם לָאו טְהוֹרָה. דְּסָבַר תַּנָּא קַמָּא, אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. וַאֲפִלּוּ נִמְצָא דָּם בְּתוֹךְ הַחֲתִיכָה, טְהוֹרָה, דְּדַם חֲתִיכָה הוּא וְלֹא דַּם נִדָּה:

3 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה. דְּסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. וְכֵיוָן שֶׁהִפִּילָה חֲתִיכָה, וַדַּאי דָּם הָיָה שָׁם אֶלָּא שֶׁאָבַד בְּמִעוּטוֹ וְלֹא נִרְאָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: