ברטנורא על משנה נגעים י״ג:ז׳

7 וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר טָמֵא. דִּכְתִיב בִּמְצֹרָע, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, מִכָּאן שֶׁמּוֹשָׁבוֹ טָמֵא. הִלְכָּךְ כְּשֶׁהַטָּמֵא עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן, נַעֲשֶׂה מְקוֹם הָאִילָן מוֹשָׁבוֹ וְהַטָּהוֹר הָעוֹבֵר שָׁם טָמֵא. אֲבָל כְּשֶׁהַטָּמֵא עוֹבֵר וְאֵינוֹ עוֹמֵד לָפוּשׁ שָׁם, אֵין זֶה קָרוּי מוֹשָׁבוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַטָּהוֹר יוֹשֵׁב שָׁם, טָהוֹר וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:

8 וְאִם עָמַד. הַטָּמֵא, נִטְמָא מְקוֹם הָאִילָן וְנִטְמָא הַטָּהוֹר הָעוֹבֵר שָׁם:

9 וְכֵן בְּאֶבֶן הַמְנֻגַּעַת. אִם אָדָם הַנּוֹשְׂאָהּ עוֹבֵר תַּחַת הָאִילָן, הַטָּהוֹר הָעוֹמֵד שָׁם לֹא נִטְמָא:

10 וְאִם הִנִּיחָהּ טָמֵא. וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ לֹא הִנִּיחָהּ, אֶלָּא שֶׁעָמַד הַנּוֹשְׂאָהּ: