ברטנורא על משנה נדרים ו׳:א׳

1 הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל. שֶׁאָמַר קוֹנָם מְבֻשָּׁל עָלַי:

2 מֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. כָּל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל יוֹתֵר מִבִּשּׁוּלוֹ הָרָאוּי נִקְרָא שָׁלוּק:

3 מַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ. שֶׁנֶּאֱכַל עִם הַפַּת:

4 עָבֶה. שֶׁנֶּאֱכַל בְּלֹא פַּת:

5 בֵּיצַת טְרָמִיטָא. מְבֻשֶּׁלֶת בְּמַיִם חַמִּים וּמְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ שֶׁלֹּא תִּקְפֶּה:

6 וּבִדְלַעַת הָרְמוּצָה. דְּלַעַת שֶׁטּוֹמְנִים אוֹתָהּ בָּרֶמֶץ, הוּא אֵפֶר חַם, וּמִתְמַתֵּק בְּכָךְ: