ברטנורא על משנה מקואות ט׳:ו׳

6 מִשְּׁנֵי צְדָדִים. שֶׁעוֹבֵר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַבֶּגֶד:

7 שֶׁל בַּנָּאִים. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בְּבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְקָפְדֵי עַל רְבָב שֶׁבְּבִגְדֵיהֶם, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בְּגָדָיו חַיָּב מִיתָה:

8 וְשֶׁל בּוּר. גָּרוּעַ מֵעַם הָאָרֶץ. וְלֹא קָפֵיד עַל לִכְלוּךְ שֶׁבִּבְגָדָיו אֶלָּא אִם כֵּן יוֹצֵא מֵעֵבֶר לְעֵבֶר. וּמַרְדַּעַת דַּאֲמַרַן לְעֵיל דְּחוֹצֵץ, הַיְנוּ שֶׁעוֹבֵר מִשְּׁנֵי צְדָדִין. דְּלֹא תְהֵא מַרְדַּעַת חֲשׁוּבָה מִבִּגְדוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: