ברטנורא על משנה מקואות י׳:א׳

1 כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים. כְּגוֹן יַד הַקַּרְדֹּם וְכַיּוֹצֵא בָהּ שֶׁהִכְנִיסָהּ בַּבַּרְזֶל:

2 שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. בְּעִקּוּם:

3 וְלֹא מֵרְקָן. לֹא גָמַר הַכְנָסָתָן. לְשׁוֹן וּמֵרַק אַחַר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ, בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא דַּף לב:

4 אוֹ שֶׁמֵּרְקָן. שֶׁגָּמַר הַכְנָסָתָן וְנִשְׁבְּרוּ:

5 כְּלִי שֶׁהִטְבִּילוֹ דֶרֶךְ פִּיו כְּאִלּוּ לֹא טָבָל. דְּכָל כְּלִי שֶׁבִּתְחִלַּת הַכְנָסָתוֹ בַמַּיִם כּוֹפֵהוּ עַל פִּיו, אֵין הַמַּיִם נִכְנָסִין לְתוֹכוֹ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ מַכְנִיסוֹ כֻלּוֹ, עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ:

6 בְּלֹא הַזִּבּוֹרִית. שֶׁלֹּא הִטְבִּיל בֵּית יָדוֹ, אוֹ דָבָר נוֹסָף שֶׁיֵּשׁ בַּכְּלִי בְאַחַת מִקְּצוֹתָיו. וּלְהָכִי קָרוּ לֵיהּ זִבּוֹרִית, שֶׁאֵינוֹ עִקָּרוֹ שֶׁל כְּלִי. וְאֵין הַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. וְכָל הָנֵי דְמַתְנִיתִין כֻּלְּהוּ טַעֲמָא כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ הַמַּיִם בְּכֻלָּן:

7 קַלְמָרִין. כְּלִי שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ אֶת הַדְּיוֹ. וְכֵן קוֹרִים אוֹתוֹ בִלְשׁוֹן רוֹמִי קלמר"ו. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁפִּיהֶן שׁוֹקֵעַ לְתוֹכָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁפֵךְ הַדְּיוֹ אֲפִלּוּ אִם יֵהָפֵךְ עַל פִּיו. וְאִם הִטְבִּילוֹ כְדַרְכּוֹ, אֵין הַמַּיִם נִכְנָסִים בֶּחָלָל הַשָּׁקוּעַ שֶׁסְּבִיב פִּיו מִבִּפְנִים, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְנַקֵּב מִן הַצַּד: