ברטנורא על משנה מנחות ה׳:ד׳

4 וְחַיָּב עַל הַשֶּׁמֶן. אִם נְתָנוֹ עַל מִנְחַת חוֹטֵא אוֹ עַל מִנְחַת קְנָאוֹת:

5 נָתַן כְּלִי. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶן:

6 עַל גַּבֵּי כְּלִי. שֶׁל מִנְחַת חוֹטֵא:

7 לֹא פְסָלָהּ. וְלֹא אָמְרִינַן הֲרֵי עָבַר עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן, שֶׁלֹּא הִזְהִירָה תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתֵּן הַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ הַסֹּלֶת אוֹ לְתוֹךְ הַקֶּמַח: