ברטנורא על משנה מנחות ד׳:א׳

1 הַתְּכֵלֶת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן. אַף עַל גַּב דְּמִצְוָה לָתֵת שְׁנֵי חוּטִין שֶׁל תְּכֵלֶת וּשְׁנֵי חוּטִין שֶׁל לָבָן, אוֹ חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת וּשְׁלֹשָׁה חוּטִים שֶׁל לָבָן, אֲפִלּוּ הָכִי אֵין זֶה מְעַכֵּב אֶת זֶה, וְאִם נָתַן אַרְבַּעְתָּן שֶׁל תְּכֵלֶת אוֹ אַרְבַּעְתָּן שֶׁל לָבָן, יָצָא:

2 תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל רֹאשׁ. רַמְבַּ"ם כָּתַב, דַּוְקָא שֶׁשְּׁתֵּיהֶן מְצוּיִין אֶצְלוֹ, אֲבָל אִם אֵין מְצוּיָה אֶצְלוֹ אֶלָּא אַחַת מֵהֶן, לֹא יָנִיחַ הָאַחַת עַד שֶׁיִּמְצָא הָאַחֶרֶת, גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יִטְעֶה וְיִסְמֹךְ עַל אַחַת תָּמִיד. וְזֶה דְּלֹא כְּהִלְכָתָא, דְּמַאן דְּאָמַר הָכִי בַּגְּמָרָא מְנָחוֹת מד. הָדַר בֵּיהּ מִכֹּחַ מַה שֶּׁהִקְשׁוּ לוֹ וְאֶלָּא מַאן דְּלֵית לֵיהּ תַּרְתֵּי מִצְוֹת חֲדָא מִצְוָה נַמִּי לֹא לַעֲבֵיד, בִּתְמִיָּה. וַהֲלָכָה, בֵּין שֶׁשְּׁנֵיהֶן מְצוּיִין אֶצְלוֹ בֵּין שֶׁאֵין מְצוּיִין אֶצְלוֹ, אֵינָן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וְכֵן הוֹרוּ כָּל רַבּוֹתַי הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה:

3 הַסֹּלֶת וְהַשֶּׁמֶן. שֶׁל מִנְחַת נְסָכִים:

4 אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן. שֶׁל נְסָכִים. שֶׁאִם הֵבִיאוּ אֶת הַיַּיִן בְּלֹא סֹלֶת וְשֶׁמֶן, מְנַסְּכוֹ:

5 הַמַּתָּנוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. כְּגוֹן אַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁל חַטָּאת:

6 אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. שֶׁאִם לֹא נָתַן אֶלָּא אַחַת, כִּפֵּר. דִּכְתִיב דברים יב וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ, שְׁפִיכָה אַחַת מַשְׁמַע: