ברטנורא על משנה מעילה ה׳:ד׳

4 הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ בְּגִזְבָּר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, שֶׁהָאֶבֶן וְהַקּוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ הָיוּ מְסוּרוֹת בְּיָדוֹ מִתְּחִלָּה, וְכִי נְטָלָן לְעַצְמוֹ עֲדַיִן הֵם בִּרְשׁוּת הֶקְדֵּשׁ, דְּכָל הֵיכָא דִמְטַלְטֵל לְהוּ בְבֵיתֵיהּ הֲווּ בִרְשׁוּת הֶקְדֵּשׁ כְּבַתְּחִלָּה. אֲבָל כִּי נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, הוֹצִיאָהּ מֵרְשׁוּתוֹ וְשִׁנָּה מֵהֶקְדֵּשׁ לְחֹל וּמָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל שֶׁכְּבָר יָצְאָה לְחֻלִּין:

5 בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. לֹא בְנָאָהּ מַמָּשׁ, דְּאִם כֵּן הֲרֵי נֶהֱנָה מִיָּד שֶׁהוֹסִיף בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ. אֶלָּא כְגוֹן שֶׁנְּתָנָהּ עַל פִּי אֲרֻבָּה שֶׁלֹּא בַבִּנְיָן, דְּהַשְׁתָּא אֵין לוֹ הֲנָאָה עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ וְיֵהָנֶה בָהּ בְּשָׁוֶה פְרוּטָה, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ פֵרוֹתָיו נְתוּנִים תַּחַת הָאֲרֻבָּה, וְהָיוּ גְשָׁמִים דּוֹלְפִים עֲלֵיהֶם, וְסָתַם פִּי אֲרֻבָּה בְאֶבֶן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁהֵגֵן עֲלֵיהֶן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה, מָעַל:

6 נְתָנָהּ לַבַּלָּן. כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ לִרְחֹץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ: