ברטנורא על משנה מכשירין ו׳:ח׳

8 חֲלֵב הָאִשָּׁה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, וַחֲלֵב הַבְּהֵמָה אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא לְרָצוֹן. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, קַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים. מָה אִם חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לִקְטַנִּים, מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא מְיֻחָד לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. אָמְרוּ לוֹ, לֹא, אִם טִמֵּא חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָמֵא, יְטַמֵּא חֲלֵב הַבְּהֵמָה שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָהוֹר. אָמַר לָהֶם, מַחְמִיר אֲנִי בְּחָלָב מִבְּדָם, שֶׁהַחוֹלֵב לִרְפוּאָה, טָמֵא, וְהַמַּקִּיז לִרְפוּאָה, טָהוֹר. אָמְרוּ לוֹ, סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים יוֹכִיחוּ, שֶׁהַמַּשְׁקִים הַיּוֹצְאִין מֵהֶן לְרָצוֹן, טְמֵאִים, וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן, טְהוֹרִים. אָמַר לָהֶן, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּסַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים, שֶׁתְּחִלָּתָן אֹכֶל וְסוֹפָן מַשְׁקֶה, תֹּאמְרוּ בְחָלָב שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ מַשְׁקֶה. עַד כָּאן הָיְתָה תְשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִכָּאן וָאֵילָךְ הָיִינוּ מְשִׁיבִין לְפָנָיו, מֵי גְשָׁמִים יוֹכִיחוּ, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן מַשְׁקֶה וְאֵינָן מְטַמְּאִין אֶלָּא לְרָצוֹן. אָמַר לָנוּ, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּמֵי גְשָׁמִים, שֶׁאֵין רֻבָּן לָאָדָם, אֶלָּא לָאֲרָצוֹת וְלָאִילָנוֹת, וְרֹב הֶחָלָב, לָאָדָם:

פירוש ברטנורא על משנה מכשירין ו׳:ח׳

8 חֲלֵב הָאִשָּׁה מְטַמֵּא. מַכְשִׁיר לְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאִם נִטְמָא אוֹ שֶׁהָאִשָּׁה טְמֵאָה, מְטַמֵּא כְדִין מַשְׁקִין טְמֵאִים, דְּתוֹרַת מַשְׁקֶה יֶשׁ בּוֹ:

9 לְרָצוֹן. הַנֶּחְלָב בְּכַוָּנָה:

10 וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. כְּגוֹן חָלָב הַנּוֹטֵף מִדַּדֶּיהָ:

11 שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לִקְטַנִּים. וּסְתָמֵיהּ לָא חֲשִׁיב כֻּלֵּי הַאי:

12 שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָמֵא. דְּהַיּוֹצֵא מִמַּכָּתָהּ טָמֵא, דְּדָמֵי לְדַם חֲלָלִים שֶׁקָּרוּי מַשְׁקֶה, דְּמַה לִּי קַטְלַהּ כֻּלַּהּ, מַה לִּי קַטְלַהּ פַּלְגָּא:

13 שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָהוֹר. דְּדַם בְּהֵמָה לֹא אִקְּרֵי דַם חֲלָלִים, דְּגַבֵּי אָדָם כְּתִיב:

14 סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים יוֹכִיחוּ. שֶׁהַסּוֹחֲטָן לִרְפוּאָה טָמֵא, וְאַף עַל פִּי כֵן לְרָצוֹן טְמֵאִים, שֶׁלֹּא לְרָצוֹן טְהוֹרִים. אַף הֶחָלָב, אַף עַל פִּי שֶׁהַחוֹלֵב לִרְפוּאָה טָמֵא, כְּשֶׁנֶּחְלַב שֶׁלֹּא לְרָצוֹן דִּין הוּא שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר: וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן טְהוֹרִים. שֶׁאֵין הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וַעֲנָבִים חָשׁוּב מַשְׁקֶה עַד שֶׁיֵּצֵא לְרָצוֹן:

« ברטנורא על משנה מכשירין ו׳:ז׳