ברטנורא על משנה קידושין א׳:י׳

10 כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת. יְתֵרָה עַל זְכֻיּוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ זְכֻיּוֹתָיו מְרֻבִּין מֵעֲוֹנוֹתָיו:

11 מְטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו. לָעוֹלָם הַבָּא:

12 וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. אֶרֶץ הַחַיִּים:

13 וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת. שֶׁהָיוּ עֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת שֶׁיִּהְיֶה מֶחֱצָה זַכַּאי וּמֶחֱצָה חַיָּב, אֶלָּא נִשְׁאֲרוּ עֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּין:

14 וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ. שֶׁאֵין מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת:

15 אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב. אֵינוֹ מוֹעִיל לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. וַהֲוֵי מוֹשָׁבוֹ מוֹשַׁב לֵצִים, וּפָסוּל לְעֵדוּת: