ברטנורא על משנה כתובות ז׳:א׳

1 הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּהָנוֹת לוֹ. עַל הֲנָאַת תַּשְׁמִישׁ אֵין הַנֵּדֶר חָל, מִשּׁוּם דִּמְשֻׁעְבָּד לָהּ וְלָאו כָּל כְּמִינֵיהּ לְהַפְקִיעַ שִׁעְבּוּדוֹ. וְעַל הֲנָאַת מְזוֹנוֹת אַף עַל גַּב דִּמְשֻׁעְבָּד לָהּ אַשְׁכְּחָן דְּחָל הַנֵּדֶר, כְּגוֹן שֶׁמַּסְפִּיקִין מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לִמְזוֹנוֹתֶיהָ. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ אִם כֵּן לָמָּה יַעֲמִיד פַּרְנָס, וּמְשָׁנֵי, כְּגוֹן שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין לִדְבָרִים שֶׁהָיְתָה רְגִילָה בָהֶם בְּבֵית אָבִיהָ, וְעַל זֶה בִּלְבָד יַעֲמִיד פַּרְנָס שֶׁיְּפַרְנְסֶנָּה. וְלֹא שֶׁיַּעֲמִיד שָׁלִיחַ לְפַרְנְסָהּ, שֶׁהֲרֵי שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר כָּל הַמְפַרְנֵס אֵינוֹ מַפְסִיד:

2 יָתֵר מִכֵּן יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. דְּעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא שָׁמְעֵי אֱינָשֵׁי וְלֵיכָּא זִילוּתָא. טְפֵי מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם שָׁמְעֵי אֱינָשֵׁי וְאִיכָּא זִילוּתָא:

3 בְּיִשְׂרָאֵל. אִם יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ:

4 וּבְכֹהֶנֶת. שֶׁאִם יְגָרְשֶׁנָּה לֹא יוּכַל לְהַחֲזִירָהּ, יָהֲבוּ לֵיהּ רַבָּנָן זִימְנָא טְפֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: