ברטנורא על משנה כתובות ב׳:ב׳

2 וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אַף עַל גַּב דִּלְעֵיל בְּפֶרֶק קַמָּא גַּבֵּי הִיא אוֹמֶרֶת מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי פָּלֵיג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר דְּלֹא מְהֵמְנִינַן לָאִשָּׁה בְּמַאי דְאָמְרָה מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי וּפָסְלָה עַצְמָהּ מִן הַכְּהֻנָּה בְּמִגּוֹ דְּאִי בַּעְיָא אָמְרָה מֻכַּת עֵץ אֲנִי וְהָיְתָה כְּשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה, הָנֵי מִילֵי הֵיכָא דְאִיכָּא אִסּוּר וְהֶתֵּר לִפְסוֹל לַכְּהֻנָּה אוֹ לְהַכְשִׁיר, בְּהָא פָּלֵיג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר דְּלֹא מְהֵימְנִינַן לָהּ בְּמִגּוֹ, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא אִסּוּר וְהֶתֵּר אֶלָּא דְּרָרָא דְמָמוֹנָא, כְּגוֹן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שָׂדֶה זוֹ שֶׁל אָבִיךָ הָיְתָה וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ, מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּבִכְהַאי גַוְנָא מְהֵימְנִינַן לֵיהּ בְּמִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר שֶׁלִּי הִיא וְאָמַר שֶׁל אָבִיךָ הָיְתָה וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ נֶאֱמָן:

3 וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁל אָבִיו אֵינוֹ נֶאֱמָן. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהָא מַתְנִיתִין אָתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן כְּגוֹן שֶׁלֹּא אֲכָלָהּ אֶלָּא שְׁתֵּי שָׁנִים בִּפְנֵי הָאָב וְשָׁנָה אַחַת בִּפְנֵי הַבֵּן, כֵּיוָן דְּלֹא שָׁלְמוּ לוֹ שָׁלֹשׁ שְׁנֵי חֲזָקָה בְּחַיֵּי הָאָב, הַשָּׁנָה שֶׁאֲכָלָהּ בִּפְנֵי הַבֵּן אֵינוֹ עוֹלֶה לְמִנְיַן שְׁנֵי חֲזָקָה: