מקור משנה כריתות ג׳:ט׳
9 וְעוֹד שְׁאָלָן רַבִּי עֲקִיבָא. הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מַהוּ. חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּם, אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. אָמְרוּ לוֹ, לֹא שָׁמָעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי בְאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשּׁוּם מְעִילָה, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא כָךְ שְׁאָלָן רַבִּי עֲקִיבָא. אֶלָּא, בְּאוֹכֵל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מַהוּ. חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן, אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. אָמְרוּ לוֹ, לֹא שָׁמָעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי בְאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַמְחוּיִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אִם הֲלָכָה, נְקַבֵּל. וְאִם לָדִין, יֵשׁ תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ, הָשֵׁב. אָמַר לוֹ, לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִמְעִילָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל וְאֶת הַמְהַנֶּה כַּנֶּהֱנֶה, צֵרַף הַמְּעִילָה לִזְמָן מְרֻבֶּה, תֹּאמַר בְּנוֹתָר, שֶׁאֵין בּוֹ אַחַד מִכָּל אֵלּוּ:
פירוש ברטנורא על משנה כריתות ג׳:ט׳
9 בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַמְחוּיִים. בַּחֲמִשָּׁה תַּבְשִׁילִין חֲלוּקִין זֶה מִזֶּה. חַיָּב מִשּׁוּם מְעִילָה אִם אֲכָלָן קֹדֶם זְרִיקַת דָּמָן:
10 שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. מַה מִּזֶּבַח אֶחָד שֶׁאֵין גּוּפִים מְחֻלָּקִים חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשּׁוּם תַּמְחוּיִין מְחֻלָּקִים, חֲמִשָּׁה זְבָחִים דְּגוּפִים מְחֻלָּקִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן:
11 לֹא כָךְ שְׁאָלָן רַבִּי עֲקִיבָא. דְּאִם בְּשׁוֹחֵט שְׁאָלָן מָה רְאָיָה הֵבִיאוּ לוֹ מֵאוֹכֵל, הָא אִיכָּא לְמִפְרַךְ מַה לְּאוֹכֵל שֶׁכֵּן נֶהֱנֶה. אֶלָּא עַל כָּרְחָךְ לֹא שָׁאַל רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא בְּאוֹכֵל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים, וְהֵבִיאוּ לוֹ רְאָיָה נַמִּי מֵאוֹכֵל:
12 אִם הֲלָכָה. שֶׁכָּךְ קִבַּלְתָּ מֵרַבְּךָ, חַיָּב עַל כָּל אֶחָד מֵהַזְּבָחִים, נְקַבְּלֶנָּה מִמְּךָ:
13 וְאִם לָדִין. שֶׁאַתָּה לוֹמֵד אוֹתָהּ מִקַּל וָחֹמֶר מִמְּעִילָה, יֵשׁ תְּשׁוּבָה:
14 אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. שֶׁאִם נָתַן אוֹכֵל הֶקְדֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ, חַיָּב כְּאִלּוּ אָכַל הוּא עַצְמוֹ, דְּקַיְמָא לָן הַמּוֹצִיא הֶקְדֵּשׁ לְחֻלִּין מָעַל, וְלֹא מִי שֶׁנִּתַּן לוֹ:
15 וְהַמְהַנֶּה כַּנֶּהֱנֶה. בְּמִידִי דְּלָאו בַּר אֲכִילָה:
16 צֵרַף אֶת הַמְּעִילָה לִזְמָן מְרֻבֶּה. כְּלוֹמַר וְעוֹד חֻמְרָא אַחֶרֶת יֵשׁ בִּמְעִילָה, שֶׁאִם נֶהֱנֶה הַיּוֹם בַּחֲצִי פְּרוּטָה וּמִכָּאן עַד שָׁנָה בַּחֲצִי פְּרוּטָה, מִצְטָרֶפֶת לִפְרוּטָה, כְּדִמְרַבִּינַן מִתִּמְעֹל מַעַל, רִבָּה:
17 תֹּאמַר בַּאֲכִילַת נוֹתָר. שֶׁאָנוּ דָּנִים עָלָיו שֶׁאֵין בּוֹ אַחַת מִכָּל הַחֻמְרוֹת הַלָּלוּ. וְלֹא אִתְבְּרִירָא מִלְּתָא אִי קַבְּלֵיהּ מִנֵּיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְהַאִיךְ תְּשׁוּבָה אוֹ לֹא קַבְּלֵיהּ מִנֵּיהּ. וּפְסַק הַהֲלָכָה שֶׁהָאוֹכֵל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, וְתַמְחוּיִין אֵינָן מְחַלְּקִין בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר: