ברטנורא על משנה כריתות ג׳:א׳

1 אָמְרוּ לוֹ. אֲפִלּוּ אֶחָד אוֹמֵר לוֹ אָכַלְתָּ חֵלֶב וְהוּא שׁוֹתֵק וְאֵינוֹ מַכְחִישׁוֹ:

2 מֵבִיא חַטָּאת. עַל פִּיו:

3 שְׁנַיִם אוֹמְרִים לוֹ אָכַלְתָּ חֵלֶב. וַאֲפִלּוּ מֵאָה. וְהוּא מַכְחִישָׁם וְאוֹמֵר בָּרִי לִי שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי, אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל פִּיהֶם, דִּכְתִיב ויקרא ד אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, וְלֹא שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ אֲחֵרִים:

4 רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

5 אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם כוּ'. כְּגוֹן אִם הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ:

6 אִם יִרְצֶה לוֹמַר מֵזִיד הָיִיתִי. אִם הָיָה רוֹצֶה לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּשֶׁקֶר הָיָה יָכוֹל לוֹמַר מֵזִיד הָיִיתִי, וּמֵזִיד פָּטוּר מִקָּרְבָּן: