ברטנורא על משנה כלים ט׳:ד׳

« ברטנורא על משנה כלים ט׳:ג׳ ברטנורא על משנה כלים ט׳:ה׳ »

4 סְפוֹג שֶׁבָּלַע מַשְׁקִין טְמֵאִין וְנָגוּב מִבַּחוּץ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָמֵא, שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת. וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל לֶפֶת וְשֶׁל גֶּמִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ:

פירוש ברטנורא על משנה כלים ט׳:ד׳

4 וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָמֵא. דְּמַשְׁקִין טְמֵאִין מְטַמְּאִין כְּלִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּשְׁקִין בְּלוּעִין לְתוֹךְ הַסְּפוֹג, כִּפְלוּטִים דָּמוּ, לְפִי שֶׁסְּפוֹג עָשׂוּי לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא בּוֹ:

5 וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל לֶפֶת וְשֶׁל גֶּמִי. הָווּ כִסְפוֹג. לְפִי שֶׁבְּגֶמִי בוֹדְקִין בּוֹ אֶת הַיַּיִן וְהָוֵי גַם הוּא עָשׂוּי לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא כִסְפוֹג. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

« ברטנורא על משנה כלים ט׳:ג׳ ברטנורא על משנה כלים ט׳:ה׳ »