ברטנורא על משנה כלים ח׳:ז׳

7 בָּעַיִן שֶׁל תַּנּוּר. הוּא חֹר כְּעֵין עַיִן שֶׁעוֹשִׂים בַּתַּנּוּר לְהוֹצִיא הֶעָשָׁן, וּכְשֶׁמַּכְנִיסִים הַפַּת לַתַּנּוּר סוֹתְמִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא הַחֹם, וְאֵינוֹ חֲשׁוּב כְּתוֹכוֹ שֶׁל תַּנּוּר:

8 אִם הָיָה בָאֲוִיר. בְּמָקוֹם מְגֻלֶּה שֶׁלֹּא הָיָה תַּחַת הָאֹהֶל, אֲפִלּוּ כַזַיִת מִן הַמֵּת נָתוּן בְּעֵינוֹ, טָהוֹר הַתַּנּוּר, דְּאֵין טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לְתוֹכוֹ כֵיוָן שֶׁאֵין בָּעַיִן פּוֹתֵחַ טֶפַח:

9 וְאִם יֶשׁ בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁעֳבִי שְׂפַת הָעַיִן הַחִיצוֹנָה בּוֹלֶטֶת וּמַאֲהֶלֶת עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּטֶפַח עַל טֶפַח:

10 הַכֹּל טָמֵא. הָעַיִן וְהַתַּנּוּר. שֶׁטֶּפַח עַל טֶפַח אֹהֶל מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: