ברטנורא על משנה כלים ח׳:י״א

11 הָאִשָּׁה שֶׁנָּטַף חָלָב מִדַּדֶּיהָ. וְהִיא טְמֵאָה, וְחָלָב הַנּוֹטֵף מִדַּדֶּיהָ הָוֵי כְּמַשְׁקֶה שֶׁנָּגַע בָּהּ וְנַעֲשָׂה תְחִלָּה:

12 שֶׁהַמַּשְׁקֶה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן. וְאַף עַל גַּב דְּחָלָב הַנּוֹטֵף מִדַּדֶּיהָ שֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ הָיָה, דְּלֹא נִיחָא לָהּ, אֲפִלּוּ הָכִי נִטְמָא הַתַּנּוּר. דִּלְעִנְיַן הֶכְשֵׁר זְרָעִים דַּוְקָא בָעִינַן דְּנִיחָא לֵיהּ, אֲבָל לֹא לְטַמֵּא:

13 הָיְתָה גוֹרַפְתּוֹ. שֶׁהָיְתָה גוֹרֶפֶת הַתַּנּוּר הַטָּמֵא לְהוֹצִיא אֶפְרוֹ:

14 וְהִכָּהּ קוֹץ וְיָצָא מִמֶּנָּה דָם. וְדַם הַמַּכָּה חֲשִׁיב מַשְׁקֶה:

15 וְנָתְנָה אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ. כְּדֶרֶךְ הַנִּכְוִים בְּאֶצְבָּעָם שֶׁנּוֹתְנִים אֶצְבָּעָם בְּפִיהֶם:

16 נִטְמָא. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר נִטְמָא הַתַּנּוּר מֵחֲמַת הָרֹק וְהַדָּם: