ברטנורא על משנה כלים י״ב:ה׳

5 שֶׁהִתְקִינוֹ. שֶׁעִקֵּם רֹאשׁוֹ אוֹ חִדְּדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ:

6 הֶעָשׂוּי לִשְׁמִירָה. לְסִימָן לִרְאוֹת אִם נִכְנַס שָׁם אָדָם אִם לָאו, שֶׁאִם לֹא יִמְצָאֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ בְּיָדוּעַ שֶׁאָדָם בָּא לְשָׁם:

7 עַד שֶׁיִּצְרְפֶנּוּ. בָּאֵשׁ לְצֹרֶךְ זֶה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

8 מַסְמֵר הַשֻּׁלְחָנִי. מַסְמֵר קָבוּעַ בָּעַמּוּד שֶׁלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָנִי לְהַעֲמִיד בּוֹ תְרִיסֵי הַחֲנוּת, וּכְשֶׁמְּסַלֵּק הַתְּרִיסִים נִשְׁאָר שָׁם הַמַּסְמֵר. וּמְטַהֲרִין רַבָּנָן מִשּׁוּם דְּתַשְׁמִישׁוֹ עִם הַקַּרְקַע. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: