ברטנורא על משנה גיטין ד׳:ט׳

9 אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ. וְהוּא שֶׁרָגִיל בְּכָךְ. כְּגוֹן שֶׁמָּכַר וְשָׁנָה וְשִׁלֵּשׁ:

10 לוֹקֵחַ וּמֵבִיא בִכּוּרִים. בְּכָל שָׁנָה צָרִיךְ לִקַּח מֵהַנָּכְרִי בִּכּוּרֵי פֵרוֹתֶיהָ בְּדָמִים, וּמְבִיאָן לִירוּשָׁלַיִם:

11 מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לִמְכֹּר קַרְקַע בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִים. וְאִם מָכַר יִטְרַח לַחְזֹר וְלִפְדּוֹת: