ברטנורא על משנה עירובין ט׳:ג׳

3 מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ. מֵרוּחַ אַחַת שֶׁתּוֹפֶסֶת שְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ, כְּגוֹן שֶׁנִּפְרְצָה בְּקֶרֶן זָוִית, אֲפִלּוּ אֵין בַּפִּרְצָה עֶשֶׂר אַמּוֹת, הָכָא בְּקֶרֶן זָוִית לֹא חָשֵׁיב כְּפֶתַח, דְּפִתְחָא בְּקֶרֶן זָוִית לֹא עָבְדֵי אֱינָשֵׁי. וּפִרְצָה בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אֲפִלּוּ מֵרוּחַ אַחַת אוֹסֶרֶת:

4 וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתָיו. שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית וְנָפַל קְצָת מִכֹּתֶל זֶה וּקְצָת מִכֹּתֶל זֶה, וְאֵין הַתִּקְרָה פְּרוּשָׂה וּמְתוּחָה עַל מְקוֹם הַפִּרְצָה, אֲבָל אִם הַתִּקְרָה פְּרוּשָׂה עַל מְקוֹם הַפִּרְצָה אֵין הַפִּרְצָה אוֹסֶרֶת בַּבַּיִת, דְּאָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם:

5 מֻתָּרִין לְאוֹתָהּ שַׁבָּת. הוֹאִיל וְהֻתַּר מִקְצָתוֹ:

6 לֶעָתִיד לָבֹא. לַשַּׁבָּת הַבָּאָה:

7 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם מֻתָּרִין כוּ'. כְּלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא כָּךְ אֲסוּרִין לְאוֹתָהּ שַׁבָּת. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְלֹא אָמְרִינַן הֻתְּרָה מִקְצָת שַׁבָּת הֻתְּרָה כֻּלָּהּ אֶלָּא לְעִנְיַן עֵרוּב, שֶׁדָּבָר שֶׁהֻתַּר עַל יְדֵי עֵרוּב לְמִקְצָת שַׁבָּת, וְנוֹלַד בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁעַל יָדוֹ יִתְבַּטֵּל הָעֵרוּב, אֵין הָעֵרוּב בָּטֵל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה מִקְצָת שַׁבָּת הֻתְּרָה כֻּלָּהּ, אֲבָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ בּוֹ מְחִצּוֹת קֹדֶם הַשַּׁבָּת וְנִפְרְצוּ מְחִצּוֹתָיו בְּשַׁבָּת לֹא אָמְרִינַן בֵּיהּ הוֹאִיל וְהֻתְּרָה מִקְצָת שַׁבָּת הֻתְּרָה כֻּלָּהּ: