ברטנורא על משנה עירובין ז׳:א׳

1 חַלּוֹן בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. שֶׁיְּהֵא קְצָת מִמֶּנּוּ וַאֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה סָמוּךְ לַקַּרְקַע:

2 מְעָרְבִין שְׁנַיִם. שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן וַאֲסוּרִים זוֹ עִם זוֹ:

3 וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד. עֵרוּב אֶחָד, שֶׁיִּתְּנוּ אֵלּוּ עֵרוּבָן בָּאַחֶרֶת וִיְעָרְבוּ עִמָּהֶן וְיִהְיוּ אֶחָד:

4 פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה. לָאו פֶּתַח הוּא וְאֵין רָאוּי לַעֲבֹר מִזּוֹ לְזוֹ, וּלְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה נַמִּי לֹא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, הִלְכָּךְ אֵין מְעָרְבִין אֶחָד. וְדַוְקָא בֶּחָצֵר שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה אֲבָל בַּבַּיִת הַמְּקוֹרֶה אֲפִלּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה מְעָרְבִין אֶחָד, שֶׁדֶּרֶךְ לָשׂוּם סַפְסָלִים וְתֵבוֹת סְבִיבוֹת הַבַּיִת וְנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ: