ברטנורא על משנה עירובין ו׳:ד׳

4 בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִבְּעוֹד יוֹם. דְּסָבְרֵי בִּטּוּל רְשׁוּת מַקְנֶה רְשׁוּתָא הוּא, וּמַקְנֵה רְשׁוּת בְּשַׁבָּת אָסוּר:

5 וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. סָבְרֵי בִּטּוּל לָאו אַקְּנוּיֵי רְשׁוּתָא הוּא אֶלָּא אִסְתַּלוֹקֵי מֵרְשׁוּתָא, וְאִסְתַּלוֹקֵי מֵרְשׁוּתָא בְּשַׁבָּת שַׁפִּיר דָּמִי. וּבַבְּרַיְתָא פֵּרְשׁוּ דִּבְכָל דּוּכְתָּא אָמְרִינַן כֵּיוָן שֶׁנֶּאֱסַר לְמִקְצָת שַׁבָּת נֶאֱסַר לְכֻלָּהּ חוּץ מִמְּבַטֵּל רְשׁוּת:

6 מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּתוֹ וְהוֹצִיא. שֶׁחָזַר וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרְשׁוּת שֶׁבִּטֵּל:

7 אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. דְּקָנֵיס שׁוֹגֵג אַטּוּ מֵזִיד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: