ברטנורא על משנה עירובין ה׳:ט׳

9 אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִים. שֶׁנִּפְרְצוּ מְחִצּוֹתֶיהָ וְאֵינָהּ רְאוּיָה לְדִיוּרִין, שֶׁאִם רְאוּיָה לְדִיוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ עַכְשָׁיו דִּיוּרִין אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת כֻּלָּהּ אֶלָּא כְּאַרְבַּע אַמּוֹת לְדִבְרֵי חֲכָמִים. וְכֵן עִיר שֶׁאֵין יוֹשֵׁב בָּהּ וְיֵשׁ לָהּ חוֹמָה סָבִיב שֶׁנָּתַן בָּהּ עֵרוּבוֹ נֶחְשֶׁבֶת כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וַאֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה כְּאַנְטִיּוֹכְיָא:

10 נִמְצָא קַל תּוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. דְּאִלּוּ גַּבָּהּ שֶׁל מְעָרָה אִם נָתַן שָׁם עֵרוּבוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ, דְּגַבָּהּ אֵינוֹ רָאוּי לְדִיּוּרִין, וְתוֹכָהּ מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה:

11 וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ. אַף עַל פִּי שֶׁחוֹלְקִים חֲכָמִים עַל רַבִּי עֲקִיבָא בְּנוֹתֵן עֵרוּבוֹ בָּעִיר לוֹמַר שֶׁכָּל הָעִיר לוֹ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מוֹדִים הֵן שֶׁהַבָּא מִמְּקוֹם שְׁבִיתָתוֹ וְכָלְתָה מִדָּתוֹ שֶׁל אַלְפַּיִם אַמָּה אֲפִלּוּ בִמְעָרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּיּוּרִין, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְהַלָּן מִמִּדָּתוֹ כְּלוּם: